פרוץ המלחמה

ביום שישי, ה-1 לספטמבר, 1939, פרצה מלחמת העולם השנייה. שרה ברוקנר הייתה בסה"כ בת 14.

היא זוכרת שאמה אמרה לה לקחת את האופניים שלה לבית המרקחת כדי לקנות כדורים נגד כאב ראש כי "אולי תפרוץ מלחמה...".

שרה נזכרת שכאשר נסעה ברחוב הייתה לה הרגשה מוזרה שמשהו לא בסדר כי הרחוב היה דליל באנשים וביום שישי הוא בד"כ הומה, וכאשר הגיעה לבית המרקחת הוא היה סגור.

בעוד היא מסתובבת כדי לנסות להבין מה מתרחש, היא שמעה פתאום בום גדול ואז ראתה אופנועי סירה מגיעים מהמערב—הגיעו הגרמנים במדים אשר הובלו ע"י משת"פים פולניים!

שרה עזבה את האופניים ורצה לבית יהודי שהכירה בסביבה. פתחו לה את הדלת ואז היא ודיירי הבית ברחו למרתף של הבית כדי להתחבא.

המשת"פים הפולניים אשר הכירו את הסביבה הובילו את הגרמנים לרובע היהודי בסוסנוביץ'. הם צעקו לגברים לצאת החוצה ("Men Raus") ואז לקחו אותם לנהר הקרוב וירו בהם...

למחרת, השכם בבוקר, שרה זחלה הביתה. לשמחתה, כל בני משפחתה היום שם. הם שמחו לראותה כי כבר חשבו שהיא "גמורה". כנראה שהיה להם מזל כי הם גרו בחוצות העיר. כך עבר היום הראשון של המלחמה.

כל יום תלו הגרמנים גזירה חדשה על פלקט אדום בגרמנית ובפולנית. היהודים נדחקו לשוליים ובין היתר, הוטל עוצר משמונה בערב.

שרה נזכרת במרירות שבהתחלה הזקנים אשר זכרו את מלחמת העולם הראשונה היו בטוחים שיהיה בסדר כי אחרי הכל הגרמנים היו יותר אנושיים מהרוסיים—זהו עם אינטליגנטי ולא חיות פראיות כמו הרוסיים.

הם עוד לא ידעו מה צפוי להם..

שרה נוצלה לעבודות שדרשו מבנה גוף רזה, קל משקל, דקיק וזריז. שלחו אותה לגן ירק, שם בנו הגרמנים חממות (בגלל החורף הקשה) ותפקידה היה לטפס ולהדביק מסגרות עץ וזכוכית ומֵרֶק. נערות צעירות היו אידיאליות עבור עבודה זו משום שגברים מגושמים היו עלולים לשבור או להפיל את הזכוכית.

הגרמנים הוציאו את היהודים מן הדירות היפות שלהם והעבירו אותם לשכונות עוני מחוץ לעיר אשר הפכו להיות גטו סוסנוביץ'. התנאים בגטו היו קשים: היה צפוף; לא היו שירותים; בקושי היה מים- כל יום היה צריך להוציא מים מהבאר. בחורף היה צריך להפשיר מים כי הכל קפא.

הגרמנים גירשו את היהודים מבתיהם גם כדי לרכוש את אהדת הפולנים: הם נתנו להם את הדירות היפות של היהודים..

החיים בגטו היו מוגבלים. כל שני וחמישי נערך מצוד בד"כ בלילות , בעיקר אחר גברים, לשילוח למחנות עבודה. מאוחר יותר, גם לחיסול...

כעבור פחות משנה, שרה נשלחה למחנה העבודה גלייביץ'. הוריה ואחיותיה הגדולות רחל וחנה נשארו בגטו. רחל, האחות הבכורה, הייתה נשואה לדוד בלוך והיו להם שלושה ילדים. חנה נישאה לבן דודה חיים ברוקנר וגם להם היו שלושה ילדים. שני אחיה הגדולים של שרה, יעקב ואליעזר, נשלחו למחנות עבודה שונים (יעקב נשלח לברגן-בלזן)1

חנה וחיים ברוקנר ושלושת ילדיהם (+ העוזרת). חיים ברוקנר היה פצוע

בתה של חנה