הבלוג הזה הוקם במטרה לספר את סיפורה של ניצולת השואה שרה ברוקנר ריזנבך.
יום רביעי, 15 באוגוסט 2007
המסר של שרה
שרה מקווה שנשמור על המדינה שלנו, כי למרות כל המריבות וכל הדברים העצובים שלא חלמנו עליהם, אין לנו ארץ אחרת. זהו מקומנו. היא אומרת שתשמור על הארץ הזאת "בעור שיניה". היא מקווה שכל הצעירים יישארו בארץ!
14 תגובות:
אנונימי
אמר/ה...
נפגשנו היום אחה"צ בבית יד לבנים ברעננה,במועדון הספרות במפגש עם הגב' חנה גרינר שכתבה את הספר "אניקו" על מה שעבר עליה בשואה ולאחריה.זרקת לי בחטף להיכנס לבלוג שלך ואכן כך עשיתי. קראתי בשקיקה את מה שכתבת.את מתארת שם רק חלק מזערי מכל מה שעברת ועברו עוד מליונים כמוך.קשה לתאר איך בני אנוש הצליחו לשרוד את הזוועות שחוו שם.בזכות אנשים כמוך,כמו חנה גרינר ואחרים יש לנו היום מדינה יהודית.בזכות כח הרצון החזק שלכם ויצר ההשרדות. אני מאחלת לך הרבה בריאות ואריכות ימים ושתיזכי לראות את נכדייך ונינייך גדלים ומגשימים את חזונך. חיה ברטוב (רוזנר).
שלום שרה! אני לנה - מסג'יסטית מבית מלון קראון פלזה. מאז שנפגשנו אני חושבת אליך. כבר מזמן רציתי לקרוא את הבלוג שלך. כנראה, יום השואה חידד לי את הרצון. שרה, בשבילי את גיבורה אמיתית. סיפור שלך מאד מרגש ומאד כואב. אני כמוך רוצה שישראלים צעירים לעולם לא ישכחו את ההיסטוריה שלנו. אני מאחלת לך הרבה בריאות והרבה שמחת חיים. אני לא יודעת כמה את מבינה את שפה הרוסית, אך אני בטוחה שתביני את השיר. http://www.youtube.com/watch?v=MTDfxuj39rE אני גם אכתוב על הבלוג שלך בבלוג שלי.
בלוג חשוב מאוד, כן ירבו זו תקופה שבה רוב הפעילות היומיומית מתבצעת במחשב ובאינטרנט ובאופן טבעי, עקב פער הדורות, לא רואים בלוגים מסוג זה מסיבות מובנות סיפור מרגש מאוד תודה לך שרה
14 תגובות:
נפגשנו היום אחה"צ בבית יד לבנים ברעננה,במועדון הספרות במפגש עם הגב' חנה גרינר שכתבה את הספר "אניקו" על מה שעבר עליה בשואה ולאחריה.זרקת לי בחטף להיכנס לבלוג שלך ואכן כך עשיתי. קראתי בשקיקה את מה שכתבת.את מתארת שם רק חלק מזערי מכל מה שעברת ועברו עוד מליונים כמוך.קשה לתאר איך בני אנוש הצליחו לשרוד את הזוועות שחוו שם.בזכות אנשים כמוך,כמו חנה גרינר ואחרים יש לנו היום מדינה יהודית.בזכות כח הרצון החזק שלכם ויצר ההשרדות.
אני מאחלת לך הרבה בריאות ואריכות ימים ושתיזכי לראות את נכדייך ונינייך גדלים ומגשימים את חזונך.
חיה ברטוב (רוזנר).
שלום שרה!
אני לנה - מסג'יסטית מבית מלון קראון פלזה. מאז שנפגשנו אני חושבת אליך. כבר מזמן רציתי לקרוא את הבלוג שלך. כנראה, יום השואה חידד לי את הרצון. שרה, בשבילי את גיבורה אמיתית. סיפור שלך מאד מרגש ומאד כואב. אני כמוך רוצה שישראלים צעירים לעולם לא ישכחו את ההיסטוריה שלנו.
אני מאחלת לך הרבה בריאות והרבה שמחת חיים.
אני לא יודעת כמה את מבינה את שפה הרוסית, אך אני בטוחה שתביני את השיר.
http://www.youtube.com/watch?v=MTDfxuj39rE
אני גם אכתוב על הבלוג שלך בבלוג שלי.
תודה לך על בלוג,שרה, אני גאה בך
את ניצחת
בלוג חשוב מאוד, כן ירבו
זו תקופה שבה רוב הפעילות היומיומית מתבצעת במחשב ובאינטרנט ובאופן טבעי, עקב פער הדורות, לא רואים בלוגים מסוג זה מסיבות מובנות
סיפור מרגש מאוד
תודה לך שרה
סיפור מרגש
רק חבל על כל ההדגשות
שנותנות את התחושה שמנסים לזעזע
(מה שקורה בכל מקרה)
כמו שעושים בפרומאים
אני גם רוצה להוסיף שזה ממש חשוב שכל הסיפורים מתעודים, ושאנשים מפרסמים אותם!!
כל הכבוד! עברת המון והכי חשוב שאף אחד מאוצם מאורעות לא הצליח לעצור אותך!
שרה שלום,
תודה רבה לך על הבלוג החשוב ביותר,
תודה על הסיפור המרגש.
את ניצחת ופתחת פתח לתקווה שעם שלנו ינצח גם בעתיד.
TANYA
כל הכבוד לך שכתבת ! חשוב ומעניין.אבל הכי חשוב שאת חיה! תהי בריאה ושיהיה לך ולמשפחתך הרבה אושר!
חלק גדול מהמשחה שלי נספו...
תודה לך שניצחת ושכתבת!
תודה לך!
תודה רבה על כך שבחרת לספר לנו את מה שאת וסבים שלנו עברו.
שלום שרה!
תודה על הסיפור המרגש.
אני מאחלת לך הרבה בריאות והרבה אושר!
תודה רבה לך על פירסום הזכרונות! את גיבורה!
וחשוב שגם הילדים של היום ידעו על מה שעברת את ואחרים.
תודה רבה עו פעם, ויש לך משפחה מדהימה :)
תודה שרה, זה מאוד חשוב לנו!!!!
הוסף רשומת תגובה